בתוך כל אחד מאיתנו קיימת "הנקודה שבלב" - מעין חוש שישי שבאמצעותו ניתן להרגיש את המציאות הרוחנית. אך אותו כלי חישה עדיין רדום בתוכנו. כדי לפתח אותו, עלינו לקרוא בכתבי הקבלה המקוריים, שבהם מתואר בפרטי פרטים המצב המושלם שלנו.

נתחיל דווקא במה שלא צריך לעשות - לא צריך לעשות שום פעולה חיצונית.

אז מה כן עושים?

קוראים בספרי הקבלה ורוצים להרגיש את המציאות הרוחנית.

איך זה עובד?

כשאנו קוראים בכתבי הקבלה האותנטיים ורוצים להגיע לאותו מצב נעלה, אנו מושכים עלינו הארה מיוחדת, שמקורה במצבים שמתוכם הם נכתבו. הארה זו נקראת בלשון הקבלה "המאור המחזיר למוטב", והיא מתחילה לפתח את "הנקודה שבלב" ולכוון אותנו לאט לאט להרגשת העולם הרוחני.

"וכשהאור העליון מאיר בתוך הלב", כותב בעל הסולם, "אז הלב מתחזק, ובכל פעם הוא מוסיף והולך" ("קשר האדם אל הספירות", שמעתי).