|
|
| |
הכנס כתובת אימייל לקבלת עדכונים
|
|
|
|
|
|
| |
לרבים יש ספק בכך
שחוכמת הקבלה היא באמת מדע. האם יש להחשיב את הקבלה כמדע מדויק, העוסק בטבע
העולם שסביבנו, כמו הפיסיקה או הכימיה וכו', או כמדע הומניטארי כמו
הפילוסופיה והפסיכולוגיה? או שזהו מדע מיוחד, משום שהוא דורש מן החוקר לא
רק ידע, אלא גם שתהיה לו תכונה מיוחדת, תכונה שאין לאדם מלידה? |
|
| |
להמשך
המאמר... |
|
|
|
|
|
| |
החוק הכללי אומר,
שהאנושות כולה מחויבת בסוף התפתחותה, להגיע לגילוי הכוח העליון ולהשיג אותו
במלואו. כלומר, גם בכל רגע ורגע וגם בכללות כל הזמנים, וגם בכל פרט ופרט
שיש במציאות, וגם בכללות כל המציאות, כל דבר פועל רק כדי להגיע למטרה
הנקובה הזאת, של גילוי הכוח המשגיח העליון, שהיא נקראת "גילוי אלקותו
לנבראיו בעולם הזה". |
|
| |
להמשך
המאמר... |
|
|
| |
ההיסטוריה מראה לנו
שעם ישראל למרות שהוא תמיד פזור בגולה - להבדיל מכל הגויים, הוא אינו יכול
להתקיים בגולה, ואף לא להיטמע בעמי הארצות, כל עוד לא קיים את התנאי:
"וביקשתם משם את ה' אלוקיך, ומצאת". וכאשר עם ישראל אינו מקיים את היעוד
שלו בגילוי הכוח העליון, הוא מעורר על עצמו צרות עד שיזכה לראות כי אין הם
יד המקרה, אלא השגחה עליונה מכוונת שאינה משתמעת לשתי פנים. |
|
| |
להמשך
המאמר... |
|
|
| |
המקובלים חוקרים רק את החומר ואת הצורה שבחומר שבעולמות העשייה והיצירה. כי
את עולם הבריאה הכולל את החומר והצורה יחד, קשה מאד לתפוס באמצעות
השכל. הבסיס של עולם העשייה הוא חומר של רצונות חלקיים רבים, שלכל אחד מהם יש צורה
משלו. קל לתפוס את זה באמצעות השכל, וזה גם מפתח את השכל ומאפשר לחקור
כל תכונה בפרטנות, להפריד ולהבדיל כל תכונה משאר התכונות – וזוהי,
בעצם, המטרה של העבודה: להבין את יתרון האור מן החושך בכל פרט של
המציאות הקיימת. |
|
| |
להמשך
המאמר... |
|
|
| |
לפני שהומצא הדפוס, לא
יצאו לאור ספרים בעלי תוכן שטחי, משום שלא היה טעם לשלם סכומי כסף
ניכרים למעתיק [מי שהיה משכפל את כתבי היד] עבור סחורה שאין לה ביקוש.
מלבד זאת גם המקובלים שאפו להסתיר את ידיעות חוכמת הקבלה מאלה שלא היו
זקוקים לה באמת. ולכן אם כבר יצאו לאור ספרי קבלה – אלה היו ספרי קבלה
אמיתיים. |
|
| |
להמשך
המאמר... |
|
|
| |
מטרת הבריאה, המטרה
שבשבילה נברא האדם ונבראה כל המציאות, היא רצונו של הבורא להנות
לנבראים. כלומר, לברוא מישהו שיקבל כל טובו, שיקבל הטבתו. הטבה שיכולה
להיות רק שלימה ונצחית כמו הבורא עצמו, ולא פחותה ממנו. כי הוא לבדו
קיים, ופחות מדרגתו אין ולא קיים. ומה שנידמה לאדם שהוא קיים בדרגות
פחותות ממנו, במצבים שונים משלמות ונצחיות, במצב אחר חוץ ממצב הבורא,
זו אשליה בלבד. לכן כתוב "אין עוד מלבדו", שחוץ ממצבו לא קיים שום מצב
אחר.
|
|
| |
להמשך
המאמר... |
|
|
| |
כאשר חוכמת הקבלה
מצביעה על החוק "ואהבת לרעך כמוך", היא רוצה לומר, שכל הבריאה נבראה על
פי החוק הזה, ורק העולם שלנו פועל בניגוד גמור, "ואהבת לעצמך כמוך".
ואם האדם בעולם שלנו רוצה להתאים את עצמו לחוק הכללי של הבריאה, הוא
צריך לשנות את עצמו בהתאם לחוק הזה. והעובדה, שאנחנו מנוגדים לחוק
הכללי הזה - היא הסיבה לכל הייסורים בעולם.
|
|
| |
להמשך
המאמר... |
|
|
| |
"אחור וקדם צרתני"
מתאר בלשון ציורית את הכוח העליון, שגם במצב של הסתר (אחור) וגם במצב
של גילוי לאדם (קדם) הוא מנהיג את הכול, כדי להביא את האדם אל המטרה
שנקבעה מראש. הוא "שולט ומולך בכול", (והכול יחזור למקורו) ו"אין מקום
פנוי ממנו" - אין שום דבר שחורג משליטתו.
|
|
| |
להמשך
המאמר... |
|
|
| |
את כל מה שהאדם מרגיש,
הוא מרגיש בחמשת החושים שלו. התמונה הכוללת נקלטת דרך חמשת החושים
במוח, מנותחת, מושווית למה שכבר ידוע לו, ומוצגת להכרה בתור תמונה של
האדם עצמו ושל העולם סביבו. לכן גם את הגוף שלו וגם את מה שנמצא סביבו
האדם קולט בתור תוצאה של הרגשת חמשת החושים שלו. לא הגוף ולא העולם
סביבו אינם קיימים כשלעצמם – הם רק תוצאה מההרגשות שלנו. כמו שכותב בעל
הסולם: "זה אני, המרגיש את עצמי מוצק ובעל מידות כלשהן, משום שהחושים
שלי מציגים לי כך את עצמי...".
|
|
| |
להמשך
המאמר... |
|
|
| |
המדע, ככלל, מתחלק
לשני חלקים: החלק הראשון נקרא "השגת החומר", והחלק השני נקרא "השגת
הצורה". כלומר, אין שום דבר במציאות הסובבת אותנו, שאי אפשר יהיה
להבחין בו בחומר ובצורה. לדוגמא, שולחן. יש לו חומר – עץ, ויש לו צורה
של שולחן. והחומר, כלומר העץ, נושא את הצורה, שהיא צורת השולחן. וכך גם
המילה "שקרן": יש לה חומר – האדם, וצורה שהיא השקר. כך שהחומר – האדם,
מהווה את הנושא של הצורה – השקר. וכך בכל דבר ודבר.
|
|
| |
להמשך
המאמר... |
|
|
| |
המקובלים קבעו שכל אדם
חייב ללמוד את חוכמת הקבלה. וגם אם אדם בקיא בחוכמות אחרות, הוא מחויב
לרכוש דווקא אותה, שאם הוא לא למד את החוכמה הזאת, הוא ייאלץ להתגלגל
שוב לעולם הזה כדי ללמוד אותה. במה אם כן שונה חוכמת הקבלה מכל החוכמות
והתורות האחרות שכל אדם מחויב לרכוש דווקא אותה, שאם לא ירכוש אותה
כאילו שחייו בעולם הזה היו לשווא? מדוע שלמותו של האדם תלויה דווקא
בלימוד של חוכמה, ולא במעשים הטובים ובמידות שרכש?
|
|
| |
להמשך
המאמר... |
|
|
| |
יש תנאים לפרסום
הידיעות על חוכמת הקבלה, וליתר הידיעות אין תנאים, מפני שיש חוק של
השתוות הצורה, של התאמת הכלי לאור, של הקדמת הכלי לאור. והחוק הזה פועל
על כל חלקי הבריאה בצורה כזאת, שאם האורות באים לכלים לא ראויים,
מתרחשת שבירה. וחטא אדם הראשון היה שאכל "פרי עץ לא בשל". כלומר, כל
החטאים הם מפני שהכלי עדיין לא בשל.
|
|
| |
להמשך
המאמר... |
|
|
| |
אם האדם נמצא עם הבורא
בהשתוות הצורה, מבין אותו ו"קורא" אותו נכון, אז נקרא שהוא והבורא
נמצאים "פנים בפנים". הוא בהשפעה והבורא בהשפעה. וכאשר לשניהם אותם
"פנים" דהשפעה אחד כלפי השני, האדם מתחיל להרגיש את הטוב, שאליו התכוון
הבורא. וזה נקרא שהבורא מאיר לו פנים. אבל אם האדם מרגיש ייסורים ושהם
באים מהבורא, אז נקרא שהוא לא נמצא בפניו אל הבורא. שהיחס שלו לבורא
אינו לפי השתוות הצורה. כלומר, האדם לא נמצא בכלים דהשפעה. כי אם הוא
היה בכלים דהשפעה, מעל הרצון לקבל שלו, אף פעם הוא לא היה מרגיש שבא לו
רע מהבורא
|
|
| |
להמשך
המאמר... |
|
|
| |
אין שום ערך לתקווה
לשלום מצד "הנשוא", כלומר, מצד עצם התנאים לקיום השלום, משום שעדיין לא
נוצרו התנאים לחיי האושר של היחיד והציבור בהתאם למידת האמת, שאותו
רוצים כל כך עושי השלום. הרי תמיד קיים ותמיד יהיה חלק קטן בחברה - אבל
חשוב - שאינו מרוצה מהתנאים שמציעים לו
|
|
| |
להמשך
המאמר... |
|
|
| |
המחקר העיקרי של חכמת
הקבלה הוא בנושא החדירה ההדדית של כל פרטי הבריאה זה אל תוך זה, איך כל
פרטי המציאות העצומה של כל חמשת העולמות, המונהגים על ידי החוק היחיד
של הטבע, נכללים זה בזה, מתאחדים ומתחברים, עד שהם מרכיבים שלם יחיד,
שבו הכל כלול זה בזה ומאוחד יחד.
|
|
| |
להמשך
המאמר... |
|
|
| |
המושג שלנו על החרות
הינו מעורפל למדי, ואם נתעמק בתוכנו, לא יישאר ממנו כמעט כלום. הרי
לפני שאנחנו דורשים את חופש הפרט, עלינו להניח שקיימת אצל כל פרט ופרט
ידיעה מה זו חרות ושאיפה לחרות. אבל קודם עלינו להשתכנע, שהפרט מסוגל
לפעול מתוך רצון חופשי.
|
|
| |
להמשך
המאמר... |
|
|
| |
חוכמת הקבלה אינה
תלויה במדעים האחרים, אלא כוללת אותם. היא גבוהה מהם והם יוצאים ממנה,
כי חוכמת הקבלה מדברת על החוקים שנמצאים בגובה של העולם העליון, שממנו
משתלשל העולם שלנו וכל החוקים שלו. אבל כדי להבין את היקף החוכמה הזאת,
כדי להיכנס בתוכה ולראות את הקשר בין חלקי המציאות, חשוב להכיר את כל
החוכמות דעולם הזה, שהם ענפיה הפרטיים של חוכמת הקבלה.
|
|
| |
להמשך
המאמר... |
|
|
| |
חשיבותו של כל מדע
בעולם נקבעת על פי חשיבות היעד אליו הוא מכוון. לכן אין מדע ללא מטרה.
חשיבות המדע נמדדת בהתאם למטרתו. אי לכך הערכת המדע אינה נקבעת על פי
הדיוק והידע שבו, אלא על פי מידת התועלת והיתרונות שהוא מעניק. בהתאם
לכך, אם החשיבות של מדע כלשהו נמדדת על פי התועלת שהוא מביא, במידה
שתועלת זאת תאבַד בעתיד, תאבד גם חשיבותו של מדע זה.
|
|
| |
להמשך
המאמר... |
|
|
| |
הרצון ליהנות שבאדם
נברא על ידי הכוח העליון עצמו, הוא אינו הופכי לו. אלא מה שהופכי לכוח
העליון היא הכוונה ליהנות "למען עצמי". הכוונה "לעצמי" היא שנקראת
אגואיזם ולא הרצון עצמו לקבל תענוג. הרצון להנות עצמו, או כמו שאומרים
המקובלים הרצון להתמלא, הוא בלתי משתנה; רק הוא נקרא נברא, רק הוא קיים
פרט לבורא עצמו. הבורא ברא רק את הרצון ליהנות – ליהנות ממנו, מהאור
שלו, מהרגשתו.
|
|
| |
להמשך
המאמר... |
|
|
| |
לפילוסופיה יש טענה,
שהגשמיות היא תולדה מהרוחניות, שהנשמה מולידה את הגוף. הבעיה בטענתה,
שחייב להיות קשר בין רוחניות לגשמיות. לעומתה יש הטוענים, שלרוחניות
אין כלל קשר לגשמיות. ואם כך, אין שום דרך ושיטה לאפשר מגע בין
הרוחניות לגשמיות, שהרוחניות אי פעם תניע את הגשמיות. ואילו הקבלה,
בדומה לכל מדע אחר טוענת, שלא ניתן כלל לדון, במה שאי אפשר לחוש
ולחקור. ולכן, אפילו בשביל להגדיר רוחניות, צריך להבחין ולהבדיל את
הרוחניות מהגשמיות, ולשם כך צריך קודם כל להרגיש ולהשיג רוחניות, יכולת
שניקנֵת על ידי חוכמת הקבלה, אותה חוכמה שמאפשרת לאדם, להתחיל להרגיש
את העולם העליון.
|
|
| |
להמשך
המאמר... |
|
|
| |
הבורא אחד, ולכן כולל
בתוכו את כל המציאות בכל הזמנים: עבר, הווה ועתיד. מכיוון שהכל נמשך
ממנו, כל המציאות וקיומה נכללות בו. וזה מוכח לכל חוקר על אף כל
אי-הסדרים, שאנו מוצאים בקיומה של המציאות. חקירת בלעדיות הכוח העליון
חרף כל הניגודים הנראים לעין, נקראת "אחד". חקירה זו מתבססת על כך שאין
כאן שתי רשויות טוב ורע, אלא טוב בלבד.
|
|
| |
להמשך
המאמר... |
|
|
| |
בעולם הגשמי שלנו אדם
לא יכול להתקיים בלי ידיעות מסויימות על חוקי הטבע החומרי, על מה
שמועיל ומזיק לו בעולם הסובב ובאנשים מסביב, באותה מידה בדיוק נשמת
האדם לא יכולה להתקיים בעולם הרוחני ללא השגת ידיעות על טבעה.
|
|
| |
להמשך
המאמר... |
|
|
|