קכז. להבין ההפרש בין עיקר ועצמות, ותוספת שפע

ד' דחוה"מ סוכות תש"ג ירושלים

זה ידוע שהסתלקות המוחין והפסק הזווג נוהגין רק בתוספות המוחין, ועיקר המדרגה בזו"ן הוא ו' ונקודה. זאת אומרת שהמלכות בבחינת עיקר מציאותה אין לה יותר מנקודה, שהיא בחינת נקודה שחורה דלית בה לבנוניתא. ואם האדם מקבל זאת הנקודה לבחינת עיקר ולא לדבר יתר שהוא רוצה להפטר מזה, אלא אדרבה, שמקבל את זה לבחינת הידור, נקרא זה בחינת דירה נאה בליבא. שאינו מגנה את העבדות הזו אלא שעושה זאת לבחינת עיקר אצלו, אזי נקרא זה בחינת "לאוקמא שכינתא מעפרא". וכשמקיים את היסוד לבחינת עיקר אצלו, אזי אי אפשר לו ליפול ממדרגתו אף פעם, משום שבעיקר אין הסתלקות.

ובזמן שהאדם מקבל על עצמו לעבוד בבחינת נקודה שחורה, שאפילו בשחרות הכי גדולה במציאות שיש בעולם... אזי השכינה הקדושה אומרת: "לית אתר לאתטמרא מנך". לכן "בחד קטירא אתקטרנא ביה", "ולא אתפסק מיניה לעלמין". ומשום זה אין לו שום הפסק מהדבקות. ואם באה לו איזו הארה מלמעלה הנקרא תוספת, אזי הוא מקבל את זה בבחינת "לא אפשר ולא קמכוין", מטעם שזה בא מהמאציל בלי התעוררות מצד התחתון. וזה פירוש: "שחורה אני ונאוה", באם שאתה תוכל לקבל את השחרות – אז תראה איך שאני נאוה.

וזה סוד: "מי פתי יסור הנה", וכשפונה מכל עסקיו ורוצה רק לעבוד לתועלת הבורא, ועובד בבחינת "בהמות הייתי עמך" – אזי הוא זוכה ורואה את תכלית השלמות. וזה פירוש: "חסר לב אמרה לו", היינו, משום שהיה חסר לב – בשביל זה היה צריך להיות פתי, אחרת אי אפשר לו להתקרב.

אבל לפעמים נתקלים במצב של שכינתא בגלותא, היינו שהנקודה יורדת לבי"ע דפרודא, ואז הוא נקרא בבחינת "שושנה בין החוחים" שיש לה צורה של חוחים וקוצים, אזי אי אפשר לקבלה, שזו שליטת הקליפות. וזה בא על ידי מעשי האדם, כי האדם על ידי מעשיו למטה – כך הוא גורם בשורש נשמתו למעלה בשכינה הקדושה. זאת אומרת שאם האדם למטה משועבד לרצון לקבל – כך הוא גורם למעלה שהקליפה תשלוט על הקדושה.

וזה ענין תיקון חצות, שאנו מתפללין לאוקמא שכינתא מעפרא, היינו להגביה אותה למעלה, היינו שתהיה בחשיבות, שענין מעלה ומטה הוא בחשבון החשיבות. ואז היא בחינת נקודה שחורה. ובתיקון חצות הוא מתגבר ואומר שהוא רוצה לקיים את הפסוק של "לבני ושמעי", לבני – היינו בחינת לבן ולא שחור. ושמעי – היינו שמיעא לי, כלומר סבירא, שהוא ענין סבור ומקובל אצלו את בחינת קבלת עול מלכות שמים. וענין "תיקון חצות" הוא תיקון מחיצה, היינו תיקון להפריד בין הקדושה לקליפה, היינו לתקן את ההרגש הרע שנמצא בתוך הרצון לקבל, ולהתחבר לרצון להשפיע.

גולה הוא אותיות גאולה, וההפרש הוא באלף. זאת אומרת שצריכים להמשיך בחינת אלופו של עולם בתוך הגולה, אזי תכף מרגישים את הגאולה. שזה סוד "כל שחבתי בשמירתו הכשרתי את נזקו... לשלם תשלומי נזק במיטב". וזה ענין "כשיש דין למטה אין דין למעלה".